רש"י על נזיר ג׳ א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר ב׳ ע״ב:י׳ רש"י על נזיר ג׳ ע״א:ב׳ »

1 אִין, דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר: נָזִיר חוֹטֵא, הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי נָזִיר טָמֵא, דְּאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיסְתַּר, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״, הָתָם הוּא, דִּלְמָא אָתֵי לְמִיעְבַּר עַל נְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל נָזִיר טָהוֹר — לָאו חוֹטֵא קָרֵי בֵּיהּ.

פירוש רש"י על נזיר ג׳ א:א׳

1 אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא - ולא מיקרי נאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש במדבר ו:

2 הני מילי גבי נזיר טמא - שנטמא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר ומימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא:

3 דילמא אתי למיעבר על נזירותיה - כדאמר בפרק קמא דנדרים דף ט: כשהן מטמאין ורבין עליהם ימי טומאה מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה:

4 אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינא ביה - ואמרי' זיל ותיהוי נזיר והנאה:

« רש"י על נזיר ב׳ ע״ב:י׳ רש"י על נזיר ג׳ ע״א:ב׳ »